​

לתהליך פיתוח תורת הגן  שפותח ב"מרכז לפעילות הילד" באורנים, שלושה שלבים עיקריים, אותם מפרט לוין במאמרו.

​

שלב א' 1975-1981- שלב המחקר. בשלב זה חקרו באופן מדוקדק את פעילות הילד בכל התחומים, ומצאו כי ישנה חוקיות ומבנה אחידים לכל הפעילויות  ולכל הילדים ללא קשר לתרבות ולסביבה בה גדלים.

​

שלב ב' 1981-1986- שלב הניסוי וגיבוש התורה. בשלב זה הכניסו לגן מגוון רחב של פעילויות נוספות שלא היו מקובלות בגנים. מצאו שיש לילדים העדפות ברורות בבחירת פעילותם, ומגוון הפעילויות המתרחשות בו זמנית מייצרות אווירה של עשייה ורוגע ומצמצמת את בעיות המשמעת משמעותית.

​

שלב ג'- 1986-1994- שלב המעורבות המשתתפת ופעילות במחשב. השינוי במערכת היחסים בין הגננת לילדים בעקבות השיטה החדשה הביאה לצורך חדש. הציעו שיטה "המעורבות המשתתפת", לפיה הגננת משתתפת בפועל בכל פעילויות הילדים, ובכל אזורי הגן, ובמקביל הוכנס לגן גם מחשב. "המעורבות המשתתפת" אפשרה לגננת מגע ישיר, ומפגש אישי וענייני עם יותר ילדים, ומאפשר לה לחוות בעייתיות בפעילות הילדים בפועל, מה שקובע את התייחסותה לפעילות הילדים.

​

לוין מציין אף את הביקורות והמסקנות שהוסקו מכל שלב, ולבסוף מסכם את התהליך. המאמר נכתב בשנת 1995, עשרים שנה בדיוק להקמת המרכז לפעילות הילד באורנים, בהן גובשה "תורת הגן", ועברה שינויים רבים בדרך. בסיכום המאמר מפנה לוין את תשומת הלב מהתורה העצמה למרכז החינוכי עצמו, המרכז לפעילות הילד. הוא כותב כי פעילות של מרכז חינוכי מפרה את המחשבה הפדגוגית של כולם, מתנגדים ומסכימים. דבר זה הינו עדות לצורך החיוני במוסדות ניסוי ומחקר חינוכיים, ומצביע על החשיבות בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בפיתוח החשיבה הפדגוגית, כאלה שלא תמיד עומדים לרשות המוסדות להכשרה הרגילים, וכי יש מקום גם ל"נחוץ" וגם ל"אפשרי" לטובת הילדים והמחנכים כאחד.

​

*לוין, ג'. "התפתחות תורת גן אחר". מתוך מאגר פרסומי סגל אורנים "הד הגן" , ביטאון לבעיות חינוך בגיל הרך, חוברת ד', יוני 1995, עמ' 357-353.